Psalms Chapter 42 תְּהִלִּים

  א  לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח. 1 For the Leader; Maschil of the sons of Korah.
  ב  כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם—    כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. 2 As the hart panteth after the water brooks, so panteth my soul after Thee, O God.
  ג  צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים—    לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא;    וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים.
3 My soul thirsteth for God, for the living God: {N}
‘When shall I come and appear before God?’
  ד  הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם,    יוֹמָם וָלָיְלָה;
בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם,    אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
4 My tears have been my food day and night, {N}
while they say unto me all the day: ‘Where is thy God?’
  ה  אֵלֶּה אֶזְכְּרָה,    וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי—
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ,    אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים:
בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה;    הָמוֹן חוֹגֵג.
5 These things I remember, and pour out my soul within me, {N}
how I passed on with the throng, and led them to the house of God, {N}
with the voice of joy and praise, a multitude keeping holyday.
  ו  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי—    וַתֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִלִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ—    יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.
6 Why art thou cast down, O my soul? and why moanest thou within me? {N}
Hope thou in God; for I shall yet praise Him for the salvation of His countenance.
  ז  אֱלֹהַי—    עָלַי, נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח:
עַל-כֵּן—אֶזְכָּרְךָ, מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן;    וְחֶרְמוֹנִים, מֵהַר מִצְעָר.
7 O my God, my soul is cast down within me; {N}
therefore do I remember Thee from the land of Jordan, and the Hermons, from the hill Mizar.
  ח  תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא,    לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ;
כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ,    עָלַי עָבָרוּ.
8 Deep calleth unto deep at the voice of Thy cataracts; {N}
all Thy waves and Thy billows are gone over me.
  ט  יוֹמָם, יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ,    וּבַלַּיְלָה, שִׁירֹה עִמִּי—
תְּפִלָּה,    לְאֵל חַיָּי.
9 By day the LORD will command His lovingkindness, and in the night His song shall be with me, {N}
even a prayer unto the God of my life.
  י  אוֹמְרָה, לְאֵל סַלְעִי—    לָמָה שְׁכַחְתָּנִי:
לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ—    בְּלַחַץ אוֹיֵב.
10 I will say unto God my Rock: ‘Why hast Thou forgotten me? {N}
Why go I mourning under the oppression of the enemy?’
  יא  בְּרֶצַח, בְּעַצְמוֹתַי—    חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי;
בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם,    אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
11 As with a crushing in my bones, mine adversaries taunt me; {N}
while they say unto me all the day: ‘Where is thy God?’
  יב  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי—    וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ—    יְשׁוּעֹת פָּנַי, וֵאלֹהָי.
12 Why art thou cast down, O my soul? and why moanest thou within me? {N}
Hope thou in God; for I shall yet praise Him, the salvation of my countenance, and my God. {P}

Commission this Psalm